דורגז החדשה בע"מ נ' פזגז 1993 בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה שהוגשה ע"י התובעת ( להלן:"המבקשת") להורות על חידוש ההליכים בתיק ולחילופין, להורות לנתבעת (להלן:"המשיבה") לערוך בדיקה ולהתייחס לכל אחד ואחד מהצרכנים ברשימות שהועברו אליה על גבי תקליטור שצורף לכתב התביעה, ולהעביר את הדו"ח בזמן קצוב למבקשת, כפי שנעשה ע"י המשיבה בת.א. 9212-08-09.

2.ראשית אציין כי לאחר שעיינתי ב"בקשה למחיקת תגובת המבקשת לתגובת המשיבה לחידוש הליכים" ובתגובה לבקשה, לא מצאתי מקום למחוק את התשובה לתגובה שהוגשה מטעם המבקשת.

3.המבקשת טוענת כי לאור תמונת המצב העולה מדו"ח שהכינה המשיבה בת.א. 9212-08-09 בו היא מודה למעשה שהחזיקה במשך שנים בפיקדונות של צרכנים שנטשו אותה, אין עוד הצדקה להקפיא או לעכב את בירור ההליך הנוכחי. המבקשת טוענת כי למשיבה אין כל זכות להמשיך ולהחזיק בפיקדונות צרכנים נשוא תביעה זו, תהא תוצאת ההליכים האחרים אשר תהא וכי ממילא הכרעה בהליך האחר, העוסקת בצרכנים אחרים, לא תשליך על פיקדונותיהם של הצרכנים נשוא תובענה זו ולא על העילה בראש הנזק בעניין הוצאות הטיפול במיכלי המשיבה, שאינה חלק בתביעה האחרת.

זאת ועוד; לטענת המבקשת, גם אם יש לעכב את בירור התביעה, אין כל מניעה מלקדם מספר הליכים מקדמיים הנוגעים לה, בכלל זה קבלת התייחסות המשיבה לרשימת הצרכנים שצורפה לכתב התביעה, אימות זהותם, דבר מעברם להיותם צרכני המבקשת והימצאות הפיקדון בידם.

4.המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי הבקשה הינה למעשה ערעור על החלטת ביהמ"ש מיום 21.4.10 והואיל וביהמ"ש אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו שלו, די בטעם זה כדי לדחות את הבקשה על הסף.

כמו כן, המשיבה טוענת כי התייחסות להליך בת.א. 9212-08-09 הובאה בסעיפים 44-47 לתגובה לבקשה לעיכוב הליכים ועל כן, אין כל "עובדה חדשה" המצדיקה פניה מחודשת לביהמ"ש.

כן מציינת המשיבה כי עד יום הגשת התגובה לא טרחה המבקשת לשלם את הוצאות המשפט שנפסקו נגדה בהחלטה מיום 21.4.10.

5.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

6.בהחלטתי מיום 21.4.10 הוריתי על עיכוב ההליכים בתובענה שבפני עד מתן פס"ד בת.א. 2215/05.

הואיל וטרם ניתן פס"ד בת.א. 2215/05, אין מקום להורות על חידוש הליכים בתיק ולמעשה, הבקשה שבפני אינה לחידוש הליכים כי אם בקשה לעיון מחדש.

7.אין כלל הליך של "עיון מחדש" בהחלטה מעין זו שניתנה על ידי ביום 21.4.10 .

רק בנוגע לצו זמני שניתן בהתאם לפרק כ"ח לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, ניתן לבצע הליך של "עיון מחדש" בהתאם לתקנה 368 וזאת בנסיבות הספציפיות שנקובות באותה תקנה.

ההחלטה נשוא הבקשה שבפני אינה נכנסת לגדר תקנה 368 וממילא אין לגביה הליך של "עיון מחדש".

אציין חלק מהפסיקה הרלוונטית:

המ' (ת"א) 7237/93 אדוארד סוויל נ' גדעון הרמן, פ"מ תשס"ד (1) 434 , 436 :

"במסגרת הדין האזרחי, אין הליך של "עיון מחדש". משנתן ביהמ"ש החלטתו בבקשה, הוא סיים מלאכתו לגבי אותה בקשה. מאחר שהחלטות בהליכי ביניים אינן יוצרות מעשה בית דין, יכול בעל דין, בהשתנות נסיבות, להגיש מחדש את ...".

רע"א 5168/01 עליזה ראובני נ' יעקב בן הרוש מוסך שיא פוינט בע"מ, דינים עליון, כרך סב, 787:

"הכלל הוא שבהעדר שינוי מהותי בנסיבות, או התגלותן המאוחרת של עובדה או עובדות אשר יכולות להביא לשינוי בהחלטה, אין מקום לשוב ולדון באותו עניין עצמו. הטעם לכך נעוץ בעובדה, שלבעל דין המבקש פטור כאמור ניתנת זכות טיעון מלאה להציג את עמידתו ולבססה כראוי בפני בית המשפט. הגשת בקשות חוזרות, אשר תכליתן להוות "מקצה שיפורים" על הבקשה המקורית, מטילה עומס מיותר על בית המשפט.

הידרשות כדבר שבשגרה לבקשות חוזרות מעין אלה מכבידה, על כן, על יכולתו של בית המשפט ליתן שירות לכלל המתדיינים שבפניו".